בן לדיאנה וגבי. מיכאל מנחם נולד בכ"ב במנחם אב תשנ"ו (7.8.1996) במגדל העמק. בן בכור במשפחתו, אח לליאור ולאליענה.

מיכאל גדל כילד שמח ואהוב, מוקף בבני משפחה קרובים ומחבקים ובהם הסבתות והסבים שלו: סבא וסבתא שלום וסבטלנה פסחוב מצד אביו, סבא וסבתא ניסן ונינה שמגונוב מצד אימו.

מיכאל התחנך במוסדות החינוך בעיר מגדל העמק. את לימודי בית הספר היסודי עשה בבית הספר "מחשבה". את לימודי החטיבה והתיכון החל בחטיבת הביניים "יערת העמק" ומשם המשיך לבית הספר המקצועי "עמל" ברמת דוד, אותו סיים בהצטיינות. בכל שנה, תיארו בני המשפחה, הוא קיבל תעודת הצטיינות על לימודיו ועל התנהגותו, ואף השתתף במשלחת לפולין מטעם בית הספר. מיכאל בלט גם כנער חברותי, בני משפחתו סיפרו כי היה תמיד מוקף בחברים רבים. תחביביו הבולטים היו אהבתו למכוניות מרוץ, וכן לשחק במשחקי וידאו.

בסיום לימודי התיכון, בהמלצת מורי בית הספר ומבלי שנדרש למבחנים נוספים, התקבל מיכאל ללימודים בבית הספר הטכני להנדסאים של חיל האוויר. בבית הספר הטכני בחר מיכאל במסלול של הנדסאי חשמל טכני דרג א'.

מיכאל אהב מאוד את המקצוע שבחר, והקפיד להשקיע שעות רבות בלימודים. פעמים רבות היה מוותר על החזרה הביתה לחופשת סוף השבוע, על מנת להמשיך את העבודה על פרויקטים להם נדרש במהלך הלימודים.

מיכאל חלם לסיים את לימודיו, לקבל את תעודת ההנדסאי ולהתגייס לחיל האוויר. ואכן כעבור כשנתיים הוא סיים את לימודיו בהצטיינות וקיבל את תואר ההנדסאי אליו שאף.

בתום לימודיו וחודש לפני הגיוס בחר מיכאל, שמגיל צעיר אהב מאוד מכוניות מרוץ, לטוס לחופשה בברצלונה, על מנת לצפות במרוץ מכוניות.

מיכאל התגייס לשירות בחיל האוויר בא' בסיוון תשע"ו (7.6.2016). על אף שהוצע לו לשרת קרוב לבית הוא התעקש לשרת בתפקיד עליו חלם, כטכנאי דרג א' של מטוסי 16F, והגיע ליחידת מפקדת כנף 25 בבסיס חיל האוויר רמון בנגב, סמוך למצפה רמון.

מיכאל השתלב היטב ביחידה. הוא אהב מאוד את התפקיד ואת החברים בבסיס, ונהג להתנדב למשימות ברצון ובחדוות עשייה. משפחתו סיפרה כי תמיד היה מתנדב ראשון לביצוע המשימות שניתנו על ידי המפקדים. במהלך השירות התקדם לדרגת רב-טוראי.

"בסוף השבוע האחרון שבו הגיע הביתה", סיפרה האם דיאנה, "הוא היה שמח כל כך, סיפר שחילקו להם ממתקים שהתקבלו מהאגודה למען החייל ושבתחילת השבוע הבא יש להם יום כיף בימית 2000. אני, כאימא, אמרתי לו שייזהר מהשמש החזקה ושישמור על עצמו. הוא כהרגלו, ענה לי 'אימא אל תדאגי, הכול יהיה בסדר'".

בבוקר יום ראשון 9.7.2017 יצא מיכאל עם יחידתו ליום כיף בפארק המים "ימית 2000" שבחולון. במהלך הפעילות לקה מיכאל בדום לב. הפרמדיקים במקום ניסו להצילו והוא פונה במצב אנוש לבית החולים 'וולפסון', אך שם נפטר.

מיכאל נפל בעת שירותו ביום ט"ו בתמוז תשע"ז (9.7.2017). בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי במגדל העמק. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה מיכאל לדרגת סמל.

על מצבתו נכתב: "טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכינו לעד".

חבר המשפחה ספד: ״הוא היה בריא ולא סבל משום מחלה... מיקי היה אהוב על כולם, חבר אמיתי. מותו הוא אבידה נוראית למשפחתו ולחבריו".

.